תגית: ענבל אשל-כהנסקי

שיר קוויר

מחשבות: ©שושי שמיר

קֶרֶן אוֹר שַׁבְרִירִית חָלְפָה דֶּרֶךְ שִׁכְבוֹת עֲנָנִים בְּעֵינַי,
זוֹ הָיְתָה דֶּרֶךְ הַלְּבָנָה אֵלַי, לֹא עָמַדְתִּי בְּפִתּוּיָהּ –
יָצָאתִי בְּשַׁאֲגוֹת אוֹר.

ענבל אשל-כהנסקי

קֶרֶן אוֹר – קרן – אלמנט פאלי-זכרי – שבעברית הוא משום-מה בלשון נקבה. שַׁבְרִירִית – השבריריות מחזירה לנשי, שלכאורה מתחזק בהמשך: חָלְפָה דֶּרֶךְ שִׁכְבוֹת עֲנָנִים בְּעֵינַי, – קרן האור עברה לה משם והלאה בתוך המצע הרך.

השורה הבאה – זוֹ הָיְתָה דֶּרֶךְ הַלְּבָנָה אֵלַי, – מבהירה: קרן האור שייכת ללבנה, הנשית במהותה בכל התרבויות, הן בשל ההקשר המחזורי, והן מאחר שאורה מוחזר למעשה מהשמש. אבל מתברר שהלבנה לא עברה לה משם, אלא חדרה אל הדובר/ת דרך העיניים, כלומר אולי ניתן להבין את המילה חָלְפָה כפעולת החַלָּף שמשמעותו סכין – עוד אלמנט פאלי-זכרי שבעברית הוא בלשון נקבה. המשך השורה הזאת – לֹא עָמַדְתִּי בְּפִתּוּיָהּ, מחזיר את הלבנה לנשיות ה'מקובלת'.

ובשורה השלישית: יָצָאתִי בְּשַׁאֲגוֹת אוֹר. בתגובה לפיתוי של אותו אור חוזר פסיבי-אקטיבי של הלבנה, הדובר/ת יוצא/ת (אקטיבי-גברי) ומחזיר/ה (פסיבי-נשי) אור מסוג אחר. לא שברירי-נשי, אלא שַׁאֲגוֹת.

נזילות מגדרית רבת פנים מהדהדת כמעט מכל מילה, לרבות קול הדובר/ת. והרי לך שירה קווירית למהדרין.

מודעות פרסומת