דִּינִי לִכְתּוֹב אֶת הַזֶּה לֹא עוֹד אֶשְׁתּוֹק פֶּן לַנֶּצַּח אוֹ עַד מוֹתִי אֶשְׁתּוֹקֵק רַק לִישׁוֹן יָד עַל הַפּוּךְ אוֹ תַּחְתָּיו אוֹ פַּעַם כָּךְ פַּעַם כָּךְ גְּאֻלָּה לֹא תָּבִיא הַכְּתִיבָה הֲקָלָה אוֹ פֻּרְקָן לֹא אֲבִיּוֹנָה בְּחֶבְיוֹנָה זֶה מָוֶת מָוֶת כָּאן מָוֶת כָּפוּל וּמְכֻפָּל כִּי מֵת גַּם יֵאוּשׁ תַּחְתָּיו אֵין לָדַעַת מָה יִוָּלֵד מָה גִּלְגּוּלוֹ הַחֶנֶק רַק חֶנֶק מוֹרֶשֶׁת שֶׁלוֹ ©שושי שמיר, 29 בדצמבר 2013, קפה החשמל
