דלת סגורה בחדר של ילדה

דלת סגורה בחדר של ילדה

דלת סגורה בחדר של ילדה

שזיף סנטה רוזה הכי טוב כשהוא טיפטיפה בשל יתר על המידה, על סף רקוב. אז העסיס שלהם הכי מתוק כי הפרי עצמו הופך לעסיס. זה מתחיל מצד הקליפה, שהולכת ומתכהה, ולאט לאט נפרד הפרי מהגלעין, עד שכשמחזיקים שזיף כזה ביד הוא מרגיש כמו מיטת מים, קליפה גמישה וחזקה שעוטפת עסיס שבתוכו צף גלעין. ואז הסנטה רוזה חלקים ומבריקים וכהים, כל כך כהים, כמעט שחורים, שהסגול רק נרמז בברק שלהם.

כשבוחרים שזיף סנטה רוזה, צריך לבדוק שציפור לא ניקרה בו קודם. את זה יודעים לפי הצלקת: צלקת של סוכר במקום הניקור. מפירות מנוקרים אפשר לעשות קומפוט, אבל לאכילה כדאי לבחור סנטה רוזה תמים, בתול.

יש להקפיד מאוד לא לנעוץ שיניים בגסות בפרי הנבחר, שאז יישפך העסיס הוורוד והריחני על הבגדים ויהיה מפח נפש גדול. יש לנהוג כמנהג הציפור: לנקב חור קטנטן בקליפה, בשתי שיניים בלבד, רצוי ניב על ניב, כמו ששולפים קוץ מהאצבע. בשלב הזה פורץ הבושם המיוחד, המתוק אך לא מתקתק, אבל העסיס נשמר בתוך הקליפה.

ואז, ורק אז, אפשר להתחיל למצוץ בנחת את הסנטה רוזה, עד שנתקלים בגלעין, שהוא מכוסה במעין פלומת סיבים שהטעם שלה חמצמץ, כי מסביב לגלעין, משום מה, נשארים תמיד שוליים של בוסר. ואם הופכים אחר כך את הקליפה ומלקלקים אותה, הטעם הפנימי שלה הוא גם כן חמצמץ בוסרי, כשל פלומת הגלעין.

היום נדיר מאוד למצוא סנטה רוזה כזה, כי קוטפים אותם טרם זמנם. אבל על העץ בגינה שלנו בקרית ביאליק, כשהייתי קטנה, היו כל כך הרבה, שאימא שלי היתה מוכרת דליים מהם לירקן. כזה שפע היה. דברים אחרים לעומת זאת היו מאוד בצמצום או בכלל לא. למשל: אף פעם לא היה לי חדר משלי לבד, תמיד גרו איתי או אח שלי או איזה בת דודה שבדיוק עלתה ארצה. ואם הייתי רוצה שקט, הייתי נכנסת מתחת לשולחן הגדול מפולניה, שעמד בסלון. וגם – למשל – אצלנו בבית שתו רק מים, כי לא היה כסף. רק כשהייתי חולה, אימא שלי היתה קונה גזוז אורנג'דה, וכל ארוחה היתה נותנת לי כוס שלמה, כי כשחולים צריך לשתות הרבה.

יום אחד בחופש הגדול, אבא שלי לקח אותי לכפר התימני שלו, ששם הוא ניהל את הצרכניה. בצהריים הוא הביא אותי למשפחה שאצלה התארחתי. עמדתי עם האימא של הבית הזה, בפתח של חדר שנראה לי ענק. הייתה בו רק רצפת בטון רחבה ועד הקיר השני לא היה כלום. על הקיר השני, מול הדלת נשענה מיטת סוכנות גדולה מכוסה שטיח, שאפילו מהדלת ראו שהוא קטיפתי, והיו עליו ציורים צבעוניים. ועל השטיח היתה המזוודה שלי.

היה חם מאוד, אז האימא של הבית הזה אמרה לי לחלוץ נעליים – אימא שעוד תעודד ילדה ללכת יחפה?! והיא הלכה והביאה שני דליי מים, ופשוט לקחה ושפכה אותם, ככה, על הרצפה. עלה אד של נתזים ואחר כך נהיה קריר ונעים, והיא השאירה אותי שם, ויצאה וסגרה את הדלת. סגרה את הדלת בחדר של ילדה!

חיכיתי כמה דקות, להיות בטוחה שהבנתי נכון, וניגשתי למזוודה שלי שעל המיטה. ואז ראיתי מה שלא ראו מהדלת: בצד המיטה עמד שרפרף עץ קטן, ועליו מגש נחושת, ועליו צלחת מלאה ביסקוויטים מרי. ועל יד הצלחת עמדה כוס פלסטיק שקופה בצבע תכלת, כמו שפעם היו עושים, שהדפנות שלה לא עגולות אלא פסים פסים, שיהיה נוח להחזיק, וזה היה חידוש גדול בשבילי באותם הימים. וליד הכוס עמד בקבוק זכוכית גדול ומתנוצץ, עם תווית ירוקה שכבר היתה לחה מהטל שעל פני הבקבוק. בקבוק כזה, מלא עד גדותיו מיץ תפוזים כתום ומתוק, וכולו ולגמרי בשבילי!

מזמן, מזמן כבר לא ראיתי כוס כזאת. אבל מאז, אם במקרה מזדמנים יחד אל שולחני ביסקוויטים מרי ומיץ תפוזים בכוס פלסטיק שקופה בצבע תכלת עם פסים פסים, ברגע שהמיץ תפוזים מרטיב את הביס של הביסקוויט מרי אצלי בפה, מיד הכיסא שאני יושבת עליו הופך שטיח קטיפתי עם ציורים ססגוניים, וסביבי נפרש מרחב קריר ומשיב נפש, שבקצהו דלת סגורה. דלת סגורה בחדר של ילדה.

©שושי שמיר

איור: שטיח קיר רקום בסיפורי התנ"ך, קמֵיעות, תיאורי הווי וכמיהה לישראל, תערוכת אמנות אתיופית בגלריה של האוניברסיטה המורמונית בירושלים, 2008

מודעות פרסומת

11 תגובות ל-“דלת סגורה בחדר של ילדה

  1. בסך הכל כתבתי את מלות החיפוש "שזיף סנטה רוזה", ועל זה נאמר, שהלכתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה. איזה סיפור מקסים, מקסים ומרגש, כתוב נפלא, מדבר אל הלב.

    Liked by 1 person

  2. כל מה שנשאר לי בלב מהטקסט הוא ל ילדה משוועת למעט פרטיות, שסוף סוף זכתה בדלת סגורה.

    Liked by 1 person

  3. לאמא שלך היה עץ סנטהרוזה ולאמא שלי רימונים. זוכרת את עצמי יושבת על רצפת הבטון בכניסה לבית ומקלפת רימונים – מהם אמא שלי היתה עושה יין בטעם קסום ומתוק בתוך צנצנות זכוכית "ענקיות" שהיו מונחות על השיש במטבח. בזמן האחרון אני קונה רימון בכל בקור שלי בשוק הירקות ומניחה אותו על שולחן האוכל .
    ובענין אחר – אמא שלי גם היתה שופכת מים על הרצפות בקיץ – אני זוכרת את עצמי חוזרת מבית הספר ואמא שלי עומדת ומתיזה מים על הרצפות כדי שיהיה לנו קריר ונעים – אבל היא עשתה זאת לצלילי התקליט של גרשווין – והחלק האהוב עליה – רפסודיה בכחול .
    בכל מקרה – תודה שושי – הספור הקסום שלך העלה בי הרבה זכרונות נעימים .

    Liked by 1 person

  4. הצחקת אותי. כאילו שלא ידעת מלכתחילה שזה מה שכתוב. את סתם דגה. הנה את ישובה לך בסירה, מחזיקה בידך העטויה כפפה שמשייה צחורה. מה יש בסלסלה לצד המחמאה? תות שדה בשמנת? אוכמנייה?

    Liked by 1 person

    • רק בשל התמונה הזאת היה כדאי. תדעי לך שבסיפור הזה היה פעם גם תיאור של אכילת עוף בידיים אצלך בבית מול בתך הקטנה וההמומה, כשאת עומדת כל הזמן הזה ושוטפת כלים באובססיה כדי לא להסתכל. הוא נעלם במהלך השנים ולא אחפש אותו מפאת טבעונותי ומפאת כבודך.
      תות שדה בשבילי, עם הרבה סוכר לבן

      אהבתי

      • וואלה. נכון! עכשיו משהזכרת לי אני זוכרת. גם את המעמד וגם את כניסתו לסיפור.
        רוצה גם שמנת על התותים?

        Liked by 1 person

  5. יפתי. אני חושבת שמה שכתבתי לך הוא בדיוק מה שיש לי להגיד על הסיפור הזה.
    לא ברור מספיק? אז בבקשה, הנה:
    שושי יקרה,
    התרגשתי מאוד לקרוא את הסיפור.
    שמחתי לפגוש בו שוב, לאחר שנים רבות.
    סיפור זה, וכל הסיפורים שהעלית עד כה, ושגם אותם אני נהנית לקרוא מחדש לאחר הפסקה רבת שנים, חידדו והעמיקו את ההבנה, שהגיעה העת שספר מסיפורייך וספר משירייך ייצאו לאור ויפה שעה אחת קודם.
    טוב, השעה קודם כבר עברה, אבל צריך מהר לתפוס את השעה הזאת בזנבה.
    הגיע הזמן שכתבייך המשובחים וחודרי הלב ילבשו צורה של דפים מעומדים וכרוכים. והנה בהרבה מלים.
    כל הדברים האלה ורבים אחרים גלומים בדיוק במשפט הקצר שכתבתי לך בתגובתי הראשונה. את הרי יודעת, מה מאוד יפהיפית.

    Liked by 1 person

  6. קראתי, שחיים באר יערוך מעתה את 'קסת', מפעל מבית 'מרכז הספר והספריות' לספרי ביכורים מבטיחים. ולא בכדי אני מביאה את דבר הבשורה לבלוגך

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s